נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים
נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים (באנגלית: Pan-European corridors) הם עשרה עורקי תחבורה המקשרים בין צפון אירופה ומזרחה - למרכזה ודרומה.
הרעיון הועלה בוועידה האירופית הראשונה לענייני תחבורה שהתכנסה בפראג ב-1991. לאחר עבודת מטה שבוצעה הוגדרו הנתיבים הרלוונטיים, במסגרת הוועידה האירופית השנייה לענייני תחבורה, שהתכנסה בכרתים בשנת 1994, כעורקים המרכזיים הדורשים פיתוח והרחבה, תוך השקעה ארוכת טווח שעתידה להיפרס עד שנת 2015. המטרה העיקרית הייתה לקשר את מערב אירופה וחבר המדינות לאזורי הבלקן מחד והמדינות הנורדיות, מאידך. הפיתוח כולל את כל התשתיות התחבורתיות האפשריות תוך שימת דגש על כבישים, מסילות ברזל ובמקביל הרחבת נמלי תעופה רלוונטיים.
בוועידה השלישית לענייני תחבורה, שהתכנסה בשנת 1997 בהלסינקי, הורחב הפרויקט באופן משמעותי מבחינת ההשקעה הכספית. ההסכמה הכלל-אירופית על עשרת נתיבי התעבורה הושגה לאחר תום מעשי האיבה בבלקן, אשר ליוו את תהליך התפרקותה של יוגוסלביה. בשלב זה, הרחבת עשרת מסדרונות תחבורה אלו מובדלת מפרויקט נתיבי תעבורה חוצי אירופה, שיזם האיחוד האירופי ומתייחס להקמה והרחבה של נתיבי תעבורה בכל חלקי היבשת, אם כי ייתכן שהפרויקטים ישולבו בשל מקורות המימון הזהים.
העבודות החלו בראשית המאה ה-21 וצברו תאוצה מ-2004 עת צורפו 10 מדינות נוספות לאיחוד האירופי, עניין שהגביר את הצורך בתשתית תחבורתית המותאמת לעליה בהיקפי במסחר, התעסוקה והתיירות. במסגרת זו הוקם פורום לשיתוף פעולה תחבורתי עם מדינות הים התיכון שאינן חברות באיחוד האירופי, כדי לבחון חלופות להרחבת הפרויקט ובכלל זה לטורקיה והמזרח התיכון.
רשימת נתיבי התעבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| רשימת הנתיבים | |
|---|---|
| מספר הנתיב | תוואי הנתיב |
| I | מצפון לדרום: הלסינקי – טאלין – ריגה – קובנה – קלייפדה – ורשה – גדנסק ענף A: סנקט פטרבורג – ריגה – קלינינגרד – גדנסק – ליבק ענף B: הלסינקי – ורשה |
| II | ממערב למזרח: ברלין – פוזנן – ורשה – ברסט ליטובסק – מינסק – סמולנסק – מוסקבה - ניז'ני נובגורוד |
| III | ממערב למזרח: בריסל – אאכן – קלן – דרזדן – ורוצלב – קטוביץ – קרקוב – לבוב – קייב ענף A: ברלין – ורוצלב |
| IV | מצפון מערב לדרום מזרח: דרזדן/נירנברג – פראג – וינה – ברטיסלאבה – גיור – בודפשט – ארד – בוקרשט – קונסטנצה/קראיובה – סופיה – פלובדיב/סלוניקי – איסטנבול |
| V | ממערב למזרח ואורכו 1,600 ק"מ: ונציה – טריאסטה/קופר – ליובליאנה – מריבור – בודפשט – אוז'הורוד – לבוב – קייב ענף A: ברטיסלאבה – ז'ילינה – קושיצה – אוז'הורוד ענף B:רייקה – זאגרב – בודפשט ענף C:פלוצ'ה – סרייבו – אוסייק – בודפשט |
| VI | מצפון לדרום : גדנסק – קטוביץ – ז'ילינה ענף מערבי: קטוביץ – ברנו |
| VII | עורק הדנובה ואורכו 2,300 ק"מ: רגנסבורג – וינה – בלגרד – רוסה – סיליסטרה – גאלאץ/בראילה |
| VIII | ממערב למזרח ואורכו 1,500 ק"מ: דורס – טירנה – סקופיה – סופיה – פלובדיב – בורגס– וארנה – קונסטנצה |
| IX | מצפון מערב לדרום מזרח ואורכו 3,400 ק"מ: הלסינקי – ויבורג – סנקט פטרבורג – פסקוב – הומל – קייב– ליובשיבקה – קישינב – בוקרשט – דימיטרובגרד – אלכסנדרופולי הסתעפות מרכזית: סנקט פטרבורג – מוסקבה – קייב ענף A: קלייפדה – וילנה – מינסק – הומל ענף B: קלינינגרד – וילנה – מינסק – הומל ענף C: ליובשיבקה – רוזדילנה – אודסה |
| X | מצפון מערב לדרום מזרח: זלצבורג – ליובליאנה – זאגרב – בלגרד – ניש – סקופיה – ולס – סלוניקי ענף A: גראץ – מריבור – זאגרב ענף B: בודפשט – נובי סאד – בלגרד ענף C: ניש – סופיה – פלובדיב – דימיטרובגראד – איסטנבול דרך נתיב IV ענף D: ולס – פרילפ – ביטולה – פלורינה – איגומניצה |